היל"א - המרכז הישראלי למידע אסטרונומי - מערכת השמש


עמוד הבית	מי אנחנו	פורומים ורשימת תפוצה	אלמנך שמי ישראל	אסטרו-לאב	ציוד לצפייה בשמיים	בנה במו ידיך	חדשות ומאמרים

אלמנך שמי ישראל דן בתופעות אסטרונומיות הנראות משמי ישראל

כוכבים משתנים

התכסויות כוכבים

אלמנך שנתי

מערכת השמש


	ירח	סימולטור	שמש
	מאדים	נוגה	כוכב חמה
	אורנוס	שבתאי	צדק
	גופים קטנים	פלוטו	נפטון
	מערכת השמש זהו שם כללי למערכת הגופים הסובבים את השמש. במערכת השמש 8 כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון (התשיעי, פלוטו, יחד עם עצמים נוספים מחגורת קויפר ועם האסטרואיד קרס, שייכים לקבוצה חדשה של כוכבי לכת ננסיים), ולכולם (למעט כוכב חמה ונוגה) יש ירחים. במרחב בין מאדים לצדק מצויה חגורת האסטרואידים. כוכבי הלכת המוכרים משתרעים עד לרדיוס של 30 יחידות אסטרונומיות (נפטון) ועננת אורט, בה מצויים מיליארדי שביטים, מצויה במרחק של 50,000 עד 100,000 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מלבד גופים אלה יש במערכת השמש אבק בין-פלנטרי וכן פלסמה. להלן הגופים העיקריים במערכת השמש והנתונים המתייחסים לכל אחד מהם: שמש ירחים כוכבי הלכת אסטרואידים שביטים אבק פלסמה השמש – השמש היא כוכב והגוף היחיד במערכת השמש שבתוכו מתרחשת אנרגיה תרמו-גרעינית. כ-99% ממסת כל מערכת השמש מרוכזת בשמש. השמש היא מרכז מערכת השמש וכל הגופים במערכת השמש סובבים סביבה (מדויק יותר לומר שמרכז הכובד של מערכת השמש מצוי בשמש או סמוך לה). להלן הנתונים המתייחסים לשמש: נתונים פיזיקליים – קואורדינאטות שמימיות, מרחק, גודל זוויתי, מיקום ביחס לקבוצות הכוכבים, זמני זריחה ושקיעה, דמדומים. נתוני מסלול - אנומליה, משוואת הזמן, קו אורך ממוצע. ליקויי חמה אנלמה לשנת 2011 ירחים של כוכבי הלכת ירחים הם גופים טבעיים (להבדיל מלווינים מעשה ידי אדם) המקיפים כוכבי לכת או אסטרואידים. לכל כוכבי הלכת, למעט כוכב חמה ונוגה, יש ירחים. למעט הירח שלנו, השוכה לקטגוריה נפרדת, תופעות הקשורות לירחים של כוכבי לכת מסוימים יתוארו בפרק הדן באותו כוכב לכת. הירח הירח של כדור הארץ הוא גוף השמים הקרוב ביותר אלינו ומטבע הדברים מספק לנו אירועים תצפיתיים רבים. גודלו הזוויתי של הירח הוא הגדול ביותר במערכת השמש ומשתווה לזה של השמש ותנועתו על כיפת השמים היא המהירה ביותר. הוא גם גרם השמים הבהיר ביותר אחר השמש. להלן הנתונים המתייחסים לירח: נתונים פיזיקליים – קואורדינאטות שמימיות, מרחק, גודל זוויתי, מיקום ביחס לקבוצות הכוכבים, זמני זריחה ושקיעה, פאזות, בהירות, ליברציות. ליקויי ירח התכסויות גרמי שמים בירח – יוצגו בפרק נפרד כוכבי הלכת שמם של כוכבי הלכת נגזר מתנועתם הזוויתית המהירה בשמים, שנובעת מקרבתם היחסית לכדור הארץ. לכוכבי הלכת אין אור עצמי, הם סובבים סביב השמש ומתחלקים לשתי משפחות על פי הרכבם. הרכבם של כוכבי הלכת דמויי כדור הארץ (כוכב חמה, נוגה ומאדים) סלעי ואילו הרכבם של כוכבי הלכת הגדולים, המכונים הענקים הגזיים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון), גזי בעיקרו (מימן והליום). יש אי בהירות באשר להרכבו של כוכב הלכת המרוחק והקטן פלוטו, ונראה שהוא מורכב ברובו מקרח ומסלע כמו הירחים הגדולים של צדק. לאור זאת הוחלט בכינוס האסטרונומי התקופתי בפראג, בשנת 2006, על חלוקה מחודשת של מערכת השמש, לפיה פלוטו אינו נופל בקטגוריה של כוכבי הלכת ה"קלאסיים" אלא שהוא נציג של גופים שגודלם דומה לשלו, המצויים מעבר למסלול של נפטון (חגורת קויפר) והם עשויים בעיקר קרח. חלוקה נוספת של כוכבי הלכת הקלאסיים קשורה במיקומם יחסית לכדור הארץ ולשמש. כוכבי הלכת כוכב חמה ונוגה, המצויים בין כדור הארץ לשמש, קרויים כוכבי הלכת הפנימיים, ואילו היתר מכונים כוכבי הלכת החיצוניים. ההבדל המהותי בין כוכבי לכת לכוכבים הוא במסה. לכוכבי הלכת אין די מסה כדי להצית בעירה גרעינית במרכזם ולייצר אנרגיה עצמית. המסה המינימלית הנדרשת לצורך זה היא 8% ממסת השמש (המסה של כוכב הלכת צדק, המסיבי מבין כוכבי הלכת במערכת השמש, היא רק 0.006 ממסת השמש). האנרגיה המשתחררת ממרכז כוכבי הלכת היא אנרגיה שנוצרה בזמן קריסתם הכבידתית תוך כדי היווצרותם, וכן אנרגיה שנוצרת בשל התפרקות יסודות רדיואקטיביים. אנרגיה זו משתחררת על ידי פעילות געשית ופעילות דומה בכוכבי הלכת הסלעיים (נוגה, כדור הארץ ומאדים), או על ידי הסעת חומר חם לשכבות עליונות בכוכבי הלכת הגזיים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון). במקרה של כוכב הלכת צדק, משתחררת אנרגיה גם על ידי קרינת רדיו. להלן נתונים על כוכבי הלכת תצוגה גרפית של הראות כוכבי הלכת במשך השנה מפות תקופתיות סימולציה של תנועת גרמי השמים של מערכת השמש ביחס לכיפת השמים נתונים פיזיקליים – קואורדינאטות שמימיות, מרחק, רדיוס וקטור, גודל זוויתי, מיקום ביחס לקבוצות הכוכבים, זמני זריחה ושקיעה, חלק מואר. לגבי כוכבי לכת מסוימים מתווספים נתונים ייחודיים: כוכב חמה ונוגה – תיאור גרפי של מופעי ערב ובוקר מאדים – זמני מצהר של קו האורך (המרידיאן) המרכזי מצב הירחים צדק - זמני מצהר של קו האורך (המרידיאן) המרכזי של מערכת העננים I ו-II תופעות ירחי צדק הגליליאניים תיאור גרפי של מיקום ירחי צדק הגליליאניים ביחס לצדק שבתאי תופעות ירחי שבתאי תאור גרפי של מיקום הירחים המרוחקים – ריאה, טיטאן ויפטוס – ביחס לשבתאי מצב הטבעות אורנוס נפטון ופלוטו מפות התזוזה השנתית על רקע כיפת השמים נפטון תאור גרפי של מיקום הירח טריטון ביחס לנפטון פלוטו תאור גרפי של מיקום הירח חירון ביחס לפלוטו התכסויות כוכבים בכוכבי הלכת וירחיהם יובאו בפרק נפרד אסטרואידים גופים קטנים במערכת השמש שמצויים בעיקר במרחב שבין כוכבי הלכת מאדים לצדק. האסטרואיד הראשון התגלה בשנת 1801 בידי ג'וזפה פיאצי ונקרא קרס. קוטרו של קרס קצת יותר מ-900 ק"מ. קוטרם של מרבית האסטרואידים הידועים, שמספרם מגיע לאלפים, אינו עולה על כמה עשרות קילומטרים, ומיעוטם הם בעלי קוטר שמגיע למאות קילומטרים. על פי המשוער, יש מאות אלפי אסטרואידים שקוטרם גדול מקילומטר אחד, אך המסה הכוללת של כל האסטרואידים אינה מגיעה לכדי אחוז אחד ממסת הירח שלנו. לחלק מהאסטרואידים יש ירחים קטנים שמקיפים אותם, והאסטרואיד הראשון שהתגלה כבעל ירח משלו היה אידה וירחו דקטיל שהתגלו בשנת 1994. קוטרו של אידה כמה קילומטרים. מתצפיות של שינויי הבהירות של אסטרואידים ידוע כי הם סובבים סביב צירם. צילומי מכ"ם וצילומי תקריב של אסטרואידים מגלים שפניהם זרועות מכתשים. האסטרואידים מתחלקים על פי המבנה שלהם לכמה קבוצות עיקריות: קבוצה C – כהים ומכילים בעיקר פחמן, עמם נמנים יותר מ-70% מהאסטרואידים. קבוצה S – אסטרואידים סלעיים, שהגוון השולט בהם הוא ירקרק ועמם נמנים כ-15% מהאסטרואידים. קבוצה M – אסטרואידים המכילים מתכתיות, שעמם נמנים יתר האסטרואידים. להלן נתונים על אסטרואידים הנתונים יתייחסו בעיקר לאפמרידים של האסרואידים הבהירים (כולל כוכב הלכת הננסי קרס) שבהירותם בעת הניגוד תהיה גבוהה מבהירות 9. נתונים פיזיקליים – קואורדינאטות שמימיות, מרחק, רדיוס וקטור, גודל זוויתי, מיקום ביחס לקבוצות הכוכבים, זמני זריחה ושקיעה. מפה של מסלול האסטרואיד התכסויות כוכבים באסטרואידים יובאו בפרק נפרד שביטים גופים קטנים שגודלם מגיע עד כדי כמה עשרות (במקרים קיצוניים למאות) קילומטרים, שסובבים סביב השמש. שהשביטים עשויים ברובם מקרח ומאבק. כאשר שביט מתקרב לשמש, נוצרת סביבו הילה שנגרמת מהתחממות השביט ונידוף חלק מהקרח המצוי סמוך לפני השטח של השביט. כאשר השביט מתקרב לשמש, דוחפת רוח השמש את הגז והאבק שבהילה הלאה מהשביט וכך נוצר זנב השביט. לא בכל מקרה נוצר זנב משמעותי לשביט. בשביטים שבהם יש קרח מועט סמוך לפני השטח, או שפני השטח שלהם אטומים, כגון שביט אנקה המחזורי, נוצר זנב קטן. הילת השביט עשויה להגיע לקוטר של מיליוני קילומטרים בשביטים הגדולים וזנב השביט עשוי להגיע לאורך של עשרות ואף מאות מיליוני קילומטרים. מקורם של השביטים בעננת אורט (Oort, על שם הפיזיקאי אורט, שפיתח את המודל בשנות ה-50 לאחר שאופיק הציע אותו לראשונה בשנת 1932). המודל של אורט מניח שהשביטים באים ממעטפת המצויה ברדיוס של 50,000 עד 100,000 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בשל אי יציבות במעטפת, נזרקים שביטים פנימה והם עשויים להיתפס על ידי כוח המשיכה של השמש או כוכבי הלכת ולהפוך לשביטים מחזוריים, בעלי מסלול אליפטי. שביטים שמהירות תנועתם גדולה ממהירות הבריחה מהשמש, עשויים לצאת מצדה האחר של מערכת השמש לבלי שוב. לשביטים אלה יהיה מסלול היפרבולי או פרבולי. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נמצאו כמה שביטים במרחק ממוצע מהשמש ששווה למרחקו של כוכב הלכת נפטון. מציאת שביטים אלה הביאה להנחה לפיה מצויים שביטים באזור נוסף, שקרוי חגורת קוִּיפֶּר (Kuiper Belt), שמצוי מעבר למסלולו של נפטון. לעצמים אלה, שמצויים גם בסביבתו של כוכב הלכת פלוטו, ממדים גדולים מאלה של השביטים הרגילים שמקורם בעננת אורט, כך שייתכן שמדובר בסוג שונה וגדול יותר של גופים קפואים, שקוטרם עשוי להגיע עד כמה מאות קילומטרים ולפחות אחד מגופים אלה, אריס (Eris) גדול מפלוטו עצמו. לכן, בשנת 2006, נקבעה בכנס האסטרונומי בפראג חלוקה חדשה של מערכת השמש, לפיה פלוטו אינו כוכב לכת אלא שייך למשפחה של כוכבי לכת קטנים (פלוטוניים) שמכילה בעיקר את הגופים בחגורת קויפר. להלן נתונים על שביטים הנתונים יתייחסו בעיקר לאפמרידים של שביטים מחזוריים שבהירותם בעת השיא תהיה גבוהה מבהירות 10. במקרה של שביט חדש בהיר יתווספו גם נתונים הרלוונטיים עבורו. נתונים פיזיקליים – קואורדינאטות שמימיות, מרחק, רדיוס וקטור, גודל זוויתי, מיקום ביחס לקבוצות הכוכבים, זמני זריחה ושקיעה. מפה של מסלול השביט תאור גרפי של מיקום השביט ביחס לאופק (במידה ויש מופע ערב או בוקר). אבק לאבק במערכת השמש כמה מקורות: הראשון הוא שאריות מהענן השמשי ממנו נוצרה מערכת השמש. מקורות מאוחרים יותר הם בהתנגשויות בין גרמי שמים במערכת השמש וכן אבק שמשתחרר בעת מעברים של שביטים (ובמקרים מסוימים גם אסטרואידים) ליד השמש. התופעה התצפיתית הבולטת הקשורה באבק בינ-פלנטרי היא מטרות המטאורים שיובאו בפרק נפרד. פלסמה פלסמה היא חלקיקים מיוננים שמקורם העיקרי הוא בפעילות השמש. אין תופעות תצפיתיות הקשורות לחלקיקים אלה שמתוארות באתר.