מערכת השמש

ירח

ליברציות

אנו רואים, כל הזמן, רק את אותה המחצית מפני ירח. תופעת הליברציה (libration) מאפשרת לנו לראות חלקים נוספים מפני הירח מעבר  למחצית הנראית תמיד מכדור הארץ. (מקור המילה ליברציה נובע  מהמילה  היוונית ליברה - מאזניים , והיא מתארת את תופעת הנדנוד של הירח, כפי שיוסבר להלן).

הסוג הראשון של הליברציות הוא הליברציות הגיאומטריות, אלו הנגרמות כתוצאה מכך כשאנו מביטים על הירח מכיוונים שונים:

ליברציות  רוחביות

אלה נגרמות מהעובדה כי קו המשווה  של הירח נוטה בזווית של  1°32’ יחסית למישור הקפתו את הארץ. עקב כך, אנו מצויים במשך החודש פעם 'מעליו' ופעם 'מתחתיו' של הירח, ולפיכך, ניתן לראות עוד  6°41’  מעברו של כל קוטב מקוטבי הירח.

ליברציות  אורכיות

הליברציות האורכיות הן בעלות השיעור הגדול ביותר מבין הליברציות והן נובעות מהעובדה כי צורתו מסלול הירח אליפטית, ועקב כך מהירותו לאורך מסלולו אינה אחידה. בעת שהירח קרוב לכדור הארץ, הוא נע מהר יותר מאשר הוא נע כשהוא רחוק יותר, כל זאת כאשר מהירות הסיבוב של הירח סביב צירו היא אחידה. עקב כך, אפשר לראות עד   7°45’ לסירוגין מעבר  לשוליו המזרחיים והמערביים של הירח.

ליברציות  יומיות

ליברציות  אלה נובעות מהעובדה,  כי המרחק בין שתי נקודות על פני כדור הארץ,  יחסית למרחק הירח קטן. לפיכך, צופה המביט על הירח משתי נקודות שונות במשך היום, כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו, יזכה לראות עוד 57’2”.6   מעבר לשולי הירח.

ליברציות  פיזיקליות

הליברציות  הפיזיקליות משתייכות לסוג השני של ליברציות, אלה הנגרמות כתוצאה מהשפעת הכבידה של כדור הארץ על הירח , שצורתו אינה כדור מושלם. עקב כך, מיטלטל הירח במסלולו מצד לצד בשיעור הקטן משתי דקות קשת, ואנו זוכים להבחין בשטח קטן נוסף של כדקת קשת ומחצה מעבר  לשולי הירח. הליברציות הפיזיקליות מאפשרות לנו למדוד, בדיוק יחסי, את התפלגות המסה בתוך הירח.

כתוצאה מכל הסיבות שהוזכרו לעיל, סך השטח הנוסף מפני הירח, הנגלה לעינינו כתוצאה מתופעת הליברציות, הוא 9%  (יש להדגיש כי בכל רגע נתון רואים רק 50% מפני הירח) ומכאן, שניתן לראות, סך הכל,   59% משטחם של פני הירח. כדי לראות את תשעת האחוזים הנוספים, יש להמתין למחזור ליברציות שלם, הנמשך 30 שנה.

את נתוני זווית המצב של הליברציות אפשר למצוא תחת הטור הרלוונטי בטבלאות הזריחה והשקיעה של הירח.