עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

מערכת השמש

(אורנוס - (אורון

 
ירחי אורנוס

לאורנוס 27 ירחים  - חמישה מהם היו ידועים עד המעבר של וויאג'ר ועשרה נוספים נתגלו באמצעותה. ירחים נוספים נתגלו לאחר מכן גם באמצעות טלסקופ החלל ע"ש האבל ובטלסקופים קרקעיים. הירחים שנתגלו על ידי וויאג'ר הם פנימיים, שהקרוב מביניהם, קורדליה (Cordelia) , מצוי במרחק ממוצע של 49,750 ק"מ מאורנוס ומשלים הקפה אחת סביבו  אחת ל- 0.335 יום . קוטרו של קורדליה הוא 30 ק"מ. שני הירחים  נתגלו גם באמצעות הטלסקופ בהר פלומר, שעדיין לא נס ליחו, בחודש אוקטובר 1997. קטרם -  80 ו- 150 ק"מ והם נעים במסלולים מוארכים מאוד, במרחק ממוצע של 6 ו- 8 מליון ק"מ, בהתאמה, מאורנוס. מסלוליהם מוארכים מאוד, נטייתם גבוהה, יחסית, לקו המשווה של אורנוס והם מקיפים את אורנוס עם כיוון השעון. כל זאת  עשוי לרמז כי שני הירחים הם שביטים גדולים, שמקורם בחגורת קויפר (ראה בפרק הבא), שנלכדו על ידי אורנוס.

המרוחק בין עשרת הירחים הזעירים שנתגלו על ידי וויאג'ר נקרא פוק (Puck).  מרחקו מאורנוס 86,010 ק"מ והוא משלים הקפה אחת סביבו  תוך 0.762 יום.  ירח  זה נתגלה על ידי וויאג'ר 2  כבר בשנת 1985, כשהיתה עדיין רחוקה מאורנוס וזאת הודות לקוטרו הגדול יחסית - 150 ק"מ.  כל הירחים הקטנים נעים במסלולים עגולים ומישור ההקפה שלהם נטוי יחסית למישור הסיבוב של אורנוס בפחות ממעלה אחת.

ירחים - נתונים פיזיקליים
 
ירחים - נתוני מסלול
 
נטיית מסלולי ירחים
 
תצוגה גרפית ירחים
 
ירחים
 
תפריט ראשי אורנוס
 
 
   
 

 

מירנדה (Miranda)

זהו הירח האחרון שנתגלה טרם המעבר של חללית הוויאג'ר.  מירנדה  נתגלה על ידי קויפר  בשנת 1948 והוא הקטן שבין הירחים הגדולים. קוטרו 450 ק"מ, הוא עשוי בעיקר קרח וצפיפותו, 1.35 גרם לסמ"ק, מזכירה את צפיפותם של ירחי שבתאי . מרחקו הממוצע של מירנדה מאורנוס הוא 129,780 ק"מ והוא משלים הקפה סביבו אחת  ל- 1.414 יום. מירנדה הוא הירח היחיד מבין חמשת הירחים הגדולים שמישור הקפתו אינו חופף למישור הסיבוב של אורנוס ומסלולו  נוטה בזווית של  3°.40 יחסית לקו המשווה  של אורנוס.

אריאל (Ariel)

אריאל נתגלה על ידי לסל  בשנת 1851. קוטרו 1160 ק"מ והוא סובב את אורנוס  אחת ל- 2.520 ימים, במרחק ממוצע של 191,240 יום. משקלו הסגולי של אריאל  הוא 1.66 גרם לסמ"ק.

אומבריאל (Umbriel)

גם ירח  זה נתגלה על ידי לסל  בשנת 1851. קוטרו 1170 ק"מ והוא סובב סביב אורנוס  אחת ל- 4.144 ימים, במרחק ממוצע של 265,970 ק"מ.  משקלו הסגולי של אומבריאל  1.51 גרם לסמ"ק.

טיטאניה  ואוברון (Titania, Oberon)

שני ירחים שנתגלו על ידי וויליאם הרשל, מגלהו של אורנוס , בשנת 1787.  טיטניה , שקוטרו 1580 ק"מ, הוא הגדול שבירחי אורנוס. הוא  מקיף את אורנוס אחת ל- 8.706 יום ומרוחק ממנו 435,840 ק"מ. משקלו הסגולי הוא 1.68 גרם לסמ"ק.  קוטרו של אוברון  הוא 1520 ק"מ, הוא מצוי במרחק של 582,600 ק"מ מאורנוס ומשלים הקפה סביבו אחת ל- 13.463 ימים. משקלו הסגולי של אוברון הוא 1.58 גרם לסמ"ק.

כל ירחי אורנוס  הגדולים מורכבים בעיקר  מקרח וסיליקטים. על פניהם נראים היטב עקבותיה של פעילות גיאולוגית ענפה. יתכן כי הפעילות שיצרה תצורות נוף מגוונות מאוד על פניהם  של הירחים נובעת מהמשקל הסגולי הגדול, יחסית, של הירחים. משקל סגולי כזה מעיד על כך שמרכיב הסיליקטים בירחים, יחסית לקרח,  גדול יחסית. מכאן, יתכן ובירחים אלה מצויים גם יסודות רדיואקטיביים, המחממים את הירחים  וגורמים לדפורמציות בפניהם.