עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

אסטרו-לאב, פורטל האסטרונומיה למורים, תלמידים וחובבים

 
מושגי יסוד ופרקי מבוא באסטרונומיה
תרגולים למורים, תלמידים וחובבים
פעילויות אסטרונומות ציבוריות
 

מושגי יסוד באסטרונומיה תצפיתית

 
 

אלגול -  b בפרסאוס – כוכב משתנה המהווה אב טיפוס לכוכבים משתנים, שהסיבה לשינוי אורם הוא ליקויים בין בני הזוג, בהם כוכב אחד בהיר מהשני.

 

אלונגציה - מרחק זוויתי, הנמדד במעלות לאורך קווי האורך השמימיים, מהשמש. ככל שהאלונגציה גדולה יותר, גרם השמים רחוק יותר מהשמש ונוח יותר לתצפית. (על פי רוב כל  °15 אלונגציה שקולות למרחק של שעה, כלומר, גרם שמים המצוי באלונגציה מזרחית של °15 מהשמש ישקע שעה אחריה. אם המרחק הוא °30 ההפרש בין זמני הזריחה או השקיעה יהיה שעתיים וכן הלאה. את זמני הזריחה והשקיעה ניתן לקבל בטבלאות).

 

אלונגציה מזרחית - כוכב הלכת נראה מזרחית לשמש ושוקע אחריה (נראה בערב). במקרה של ירח – מציין את הריחוק המירבי שלו מכוכב הלכת לכיוון מזרח.

 

אלונגציה מערבית - כוכב הלכת מצוי מערבית מהשמש וזריחתו מקדימה את זריחת השמש (נראה בבוקר). במקרה של ירח – מציין את הריחוק המירבי שלו מכוכב הלכת לכיוון מערב.

 

אסטרואיד – כוכבי לכת זעירים, רובם מצויים במסלול בין צדק ומאדים, חלקם גם נעים במסלולים פנימים יותר. ביומן יובאו נתונים בנוגע לארבעת האסטרואידים הגדולים (קרס – שכיום מוגדר ככוכב לכת ננסי, פאלאס, יונו ווסטה) ואסטרואידים שבהירותם גבוהה מבהירות 10.

 

אפגיאה -  הנקודה על מסלולו של הירח (או של לווין מלאכותי) סביב כדור הארץ בה המרחק ביניהם הוא מרבי.

 

אפהליון -  הנקודה על מסלולו של כוכב לכת, אסטאוריד, או שביט סביב השמש בה המרחק ביניהם הוא מרבי.

 

בהירות - מושג המופיע לאורך כל הטבלאות. מידה המשמשת למדידת עצמת האור של גרמי השמים. סולם הבהירויות הינו סולם מעריכי יורד, כאשר ההפרש בין שתי דרגות בהירות הוא פי 2.5. כלומר: ככל שהמספר המבטא את בהירות גרם השמים, קטן יותר, זוהרו של הכוכב גדול יותר. לדוגמה, בהירותו של סיריוס, כוכב השבת הזוהר ביותר בשמים, הינה 1.68-. בהירותו של צדק עומדת סביב 2.3-. בהירותו של כוכב השבת המצוי על סף הראייה הינו 6. במשקפת ובטלסקופ קטן בקוטר 60 מ"מ, ניתן להבחין בכוכבים עד בהירות 11 .

 

דימדומים נתון המציין את מיקום השמש מתחת לאופק. ישנם 3 זמני דימדומים אזרחי, בו השמש מצויה 96 מעלות מהזניט (כ- 6 מעלות מתחת לאופק), ימי, בו השמש מצויה 102 מעלות מהזניט (כ-12 מעלות מתחת לאופק) ההגדרה נובעת מכך שבדמדומים הימיים לא ניתן להבחין בין קו הים לשמים, ואסטרונומי, בו השמש מצויה 108 מעלות מהזניט (כ-18 מעלות מתחת לאופק). דימדומים אסטרונומיים הם הרגע שבו ניתן לראות כוכב בהירות 6 בזניט (תחילת פרק הזמן עבור דמדומי ערב וסופו בדמדומי בוקר).

 

היפוך החורף – השמש מצויה בנטייה הדרומית ביותר מעל קו המשווה ומתחיל החורף האסטרונומי (עבור חצי הכדור הצפוני של כדור הארץ).

 

היפוך הקיץ – השמש מצויה בנטייה הצפונית ביותר מעל קו המשווה ומתחיל הקיץ האסטרונומי (עבור חצי הכדור הצפוני של כדור הארץ).

 

התכסות – כאשר גרם שמים מתכסה בגוף המצוי במערכת השמש. הגופים המכסים המופיעים ביומן הם: הירח, כוכבי הלכת, אסטרואידים וירחי כוכבי הלכת. הזמן המדויק ופירוט התופעה מצויים בפרק הדן בכך.

 

התקבצות - מצב בו ההפרש בין קווי האורך השמימיים שבין שני גרמי שמים הוא °0. אם גם ההפרש בין קווי הרוחב הוא °0 או קטן מהגודל הזוויתי של אחד מגרמי השמים, אחד הגופים (הקרוב יותר) יכסה את הגוף השני.

 

התקבצות עליונה - כאשר  כוכב לכת מתקבץ עם השמש, והשמש קרובה יותר לכדור הארץ.

 

התקבצות תחתונה - כאשר כוכב לכת מתקבץ עם השמש והשמש רחוקה יותר (נכון רק לכוכב חמה ונוגה).

 

חולף - כאשר גוף מסוים חולף במרחק זוויתי מסוים מגוף אחר. בשל  אי הדיוקים שהוזכרו לעיל, כאשר המרחקים בין מעברים של אסטרואידים קטנים מ- "2 (שתי שניות קשת), עשויה להיראות התכסות. כאשר המרחק שבו הירח חולף מגוף קטן מ- '15 עשויה להיראות התכסות.

 

כוכב בוקר – כאשר כוכב הלכת נראה מעל האופק המזרחי בשעות הבוקר ומקדים בזריחתו את השמש

 

כוכב משתנה ארוך מחזור – כוכבים בשלהי חייהם המצויים בשלב הענק האדום של חייהם ומשנים את עצמת אורם (בהירותם) עקב תהליכים פזיקליים המתרחשים בכוכב עצמו וגורמים לו להתתפשט ולהתכווץ תוך כדי שינוי בהירותו. שינויי הבהירות עשויים להגיע לפי כמה מאות בזמני מחזור של חודשים. אב הטיפוס של קבוצה זו הוא הכוכב מירה בקבוצת לוויתן.

 

כוכב משתנה לוקה – מערכת של שני כוכבים הסובבים זה סביב זה תוך כדי שהם מסתירים זה את זה מעיננו וכתוצאה מכך משנים את בהירות המערכת. ביומן יובאו זמני מינימום ומקסימום של הכוכב אלגול (b בפרסאוס), שזמן מחזורו כיומיים ומחצה. 

 

כוכב ערב – כאשר כוכב הלכת נראה מעל האופק המערבי לאחר  שקיעת השמש ושוקע לאחריה.

 

כתם אדום של צדק – הסופה הגדולה ביותר המתחוללת על פני צדק לפחות כמה מאות שנים, וקוטרה כ-3 קוטרי ארץ. קרויה כך בשל גונה האדמדמם-חום. סבה נגד כיוון השעון. במגיד מובא הזמן בו הסופה מצויה בדיוק במצהר המרכזי של צדק (על הקו המאונך החוצה את דיסקת צדק)

מולד    – הירח מצוי במולד, באשר הוא מצוי בהתקבצות עם השמש,  ביננו לבין השמש (לא בהכרח באותו המישור). המולד מסמן את תחילת החודש העברי. כיוון שבעת המולד הירח הוא מתקבץ עם השמש, הוא זורח עם זריחתה ושוקע עם שקיעתה.

מילוא – הירח מצוי במילוא, כאשר הוא מצוי בניגוד עם השמש וכדור הארץ מצוי בינו לבין השמש (לא בהכרח באותו המישור). המילוא מציין את מחצית החודש העברי. כיוון שבעת המילוא הירח מתקבץ עם השמש, הוא זורח בעת שקיעתה ושוקע בעת זריחתה.

 

מינימום – כאשר כוכב משתנה (ביומן מובאים רק נתונים עבור כוכבים משתנים ארוכי מחזור המשנים את בהירותם) מצוי בנקודת השפל של בהירותו. הנתונים הם משוערים ומבוססים על התנהגות הכוכב בעבר.

 

מצהר מרכזי של כוכב לכת – כאשר תופעה מסוימת עוברת בדיוק על הקו העובר באמצע הדיסקה של כוכב הלכת הפונה אלינו

 

מקסימום – כאשר כוכב משתנה (ביומן מובאים רק נתונים לכוכבים משתנים ארוכי מחזור המשנים את בהירותם) מצוי בנקודת השיא של בהירותו. הנתונים הם משוערים ומבוססים על התנהגות הכוכב בעבר.

מרחק זוויתי - המרחק, בזווית ראייה, בין שני גופים. לשם המחשה, הגודל הזוויתי של הירח הינו מחצית המעלה ( ½° ). בכל מעלה יש 60 דקות (יסומנו כ- '60) ובכל דקה 60 שניות ("60). כושר ההפרדה של העין הינו '2 עד '3 (2 עד 3 דקות קשת). טלסקופ חובבים בקוטר 60 מ"מ עשוי להפריד בין שני כוכבים שהמרחק ביניהם "3 וטלסקופ בקוטר 8 אינטש עשוי להפריד בין שני כוכבים שהמרחק הזוויתי בינם קטן משניית קשת אחת. 

 

ניגוד - כאשר כוכב לכת (למעט נוגה וכוכב חמה), ירח,  או אסטרואיד מצוי °180 מהשמש. בעת הניגוד, גרם השמים זורח עם שקיעת החמה ולכן הוא נראה בכל שעות הלילה וכמו כן הוא במרחק הקטן ביותר מכדור הארץ ולכן בהירותו גדולה.

 

נטייה – קו רוחב שמימי. נמדד מקו המשווה השמימי (0 מעלות) אל הקטבים הצפוני (+90) והדרומי (-90).

 

נטייה דרומית מרבית – כאשר גוף מצוי במרחק הזוויתי הגדול ביותר מדרום לקו המשווה השמימי. במקרה זה תצוין נטייתו במעלות.

 

נטייה צפונית מרבית – כאשר גוף מצוי במרחק הזוויתי הגדול ביותר מצפון לקו המשווה השמימי. במקרה זה תצוין נטייתו במעלות.

 

סובב קוטב – גרם שמים שסובב את הקוטב השמימי הצפוני כך שבמשך היממה אינו שוקע מתחת לאופק (כאשר נטייתו צפונית ל-68+ עבור צופה ממרכז הארץ).

עלייה ישרה - קווי האורך השמימיים. הם מצוינים בשעות כך שכל שעה שקולה ל- °15 ונמדדים לכיוון מזרח מנקודת השוויון, היא הנקודה בה השמש מצויה בקשר העולה של מסלולה ביום שיוויון האביב. על פי המפתח שהוסבר בערך 'אלונגציה', ההפרש בין העלייה הישרה של שני גופים מציינת את הפרש זמני הצהירה של שני הגופים.

 

עמידה - כאשר כוכב הלכת   אינו משנה את מיקומו יחסית לכיפת השמים, בין תנועה קדומנית לתנועה אחורית.

 

פריגיאה -   הנקודה על מסלולו של הירח  סביב כדור הארץ בה המרחק ביניהם הוא מינימלי.

 

פריהליון - הנקודה על מסלולו של כוכב לכת סביב השמש בה המרחק ביניהם הוא מינימלי.

 

קז"ש במטר מטאורים. הקצב התאורטי של מטאורים בשעה בשעת השיא שהיה נצפה לו מקור המטר (הרדיאנט) היה בזניט (בתנאים אופטימליים – ללא ירח, עננות וכדומה).

 

קשר יורד – כאשר גוף חוצה מישור ייחוס (במקרה שלנו את מישור המילקה) מצפון לדרום.

 

קשר עולה – כאשר גוף חוצה מישור ייחוס (במקרה שלנו את מישור המילקה) מדרום לצפון.

רבע אחרון – הירח מצוי בקירוב בזווית של 270 מעלות (אלונגציה מזרחית)  עם השמש וכדור הארץ, כאשר חציו המואר פונה אל השמש לכיוון מזרח. הרבע האחרון קרוי כך כיוון שהוא מציין תום שלושה רבעים  של החודש העברי ושל המחזור הסינודי  של הירח (הנמדד במופעי הירח). בעת הרבע האחרון הירח זורח בקירוב בחצות ושוקע בקירוב בשעת הצהרים.

רבע ראשון – הירח מצוי בקירוב בזווית של 90 מעלות (אלונגציה מזרחית) עם השמש וכדור הארץ, כאשר חציו המואר פונה אל השמש לכיוון מערב. הרבע הראשון קרוי כך כיוון שהוא מציין תום רבע אחד של החודש העברי ושל המחזור הסינודי  של הירח (הנמדד במופעי הירח). בעת הרבע הראשון הירח זורח בקירוב בצהרי היום ושוקע בקירוב בחצות. 

 

שביט – גוף העשוי ברובו קרח מים ואבק, קוטרו בין קילומטרים בודדים לעשרות קילומטרים, סובב סביב השמש במסלולים מאוד מוארכים. כאשר הם מתקרבים לשמש הם מפתחים הילה וזנב המקנים להם את צורתם המפורסמת. ביומן יובאו נתונים של שביטים בהירים מעל בהירות 8.

 

שוויון האביב -  כאשר השמש מצויה על קו המשווה השמימי בקשר העולה של מסלולה ומתחיל האביב האסטרונומי.

 

שוויון הסתיו -  כאשר השמש מצויה על קו המשווה השמימי בקשר היורד של מסלולה ומתחיל הסתיו האסטרונומי.

 

תופעות ירחי צדק -  אירועים הנראים על פני כוכב הלכת צדק או בירחיו, הנגרמים כתוצאה מהמצב ההדדי של צדק- ירחיו – השמש והצופה בכדור הארץ. על פירוט התופעות ראו נספח ד')

 

תנועה אחורנית של כוכב לכת - התנועה  של גרמי השמים במערכת השמש, על כיפת השמים בינות לכוכבי השבת ממזרח למערב.  השמש והירח נעים בתנועה קדומנית כל הזמן. נובע מהתנועה היחסית של כדור הארץ והגוף סביב השמש.

 

תנועה קדומנית של כוכב לכת - התנועה ה'רגילה' של גרמי השמים במערכת השמש, על כיפת השמים בינות לכוכבי השבת והיא ממערב למזרח.  השמש והירח נעים בתנועה קדומנית כל הזמן. נובע מהתנועה היחסית של כדור הארץ והגוף סביב השמש.