עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

קבוצות הכוכבים - מיתולוגיות, הסברים, תצפיות

 

 

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

 

קבוצת אוריון

מאת: ד"ר יגאל פת-אל

השבוע וכן בשבוע הבא נעסוק באחת מקבוצות השמים הבולטות והמעניינות ביותר. זוהי קבוצת אוריון הנראית בימים אלה של תחילת האביב בדיוק בדרום עם שקיעת החמה.

קבוצת אוריון היא ללא ספק הבולטת בין קבוצות השמים והמפורסמת שביניהן, להוציא אולי את קבוצת הדובה הגדולה. מיקומה על קו המשווה השמימי עשה אותה לקבוצה שמוכרת בשני חלקי כדור הארץ, הצפוני והדרומי. כוכביה הבהירים, צורתה המיוחדת ושלושת כוכבי החגורה, הממוקמים בדיוק על קו המשווה השמימי, עושים אותה לבולטת מאוד.   

צורתה של קבוצת אוריון כמלבן מוארך, שריגל וביתאלג'וז מציינים שני קודקודים נגדיים שלו. בתוך המלבן מצויה שלישיית כוכבי החגורה ומדרום להם שלישייה נוספת בקו צפון-דרום. המבנה של שתי השלישיות יוצר מעין חץ שמצביע צפונה וחובבי הניווטים בארץ מכירים אותו כחץ הצפון, מאחר שהוא מצביע באופן גס לכיוון צפון. מרבית כוכביה יוצרים קבוצה אמיתית בשמים, שהוא אגד הכוכבים של אוריון (אוריון OB1), המצוי במרחק 1,500 שנות אור בערך מהשמש ולפיכך זו אחת מקבוצת הכוכבים היחידה בשמים, להוציא את הדובה הגדולה, שמרבית הכוכבים הבהירים שבה יוצרים קבוצה אמיתית בשמים.

הודות לצורתה המיוחדת וכוכביה הבהירים, קבוצת אוריון זכתה להתייחסות בכל המיתולוגיות. קבוצת אוריון היא אחת הקבוצות הבודדות המוזכרות בכתובים. היא היתה ידועה כקבוצת כּסיל וכך היא מצוינת בספר איוב: עֹשה-עש כסיל וכִימָה וחדרי תֵמַן (איוב, ט', ט'); התקשר מעדנות כימה או מֹשכות כסיל תפתח (שם, ל"ח, ל"א). בספר עמוס מוזכרת הקבוצה שוב בדמיון מפתיע לפסוק המצוין בספר איוב: עֹשה כימה וכסיל... (עמוס, ה', ח'). בספר ישעיהו מוזכר שם הקבוצה שוב, אם כי ברבים: כי-כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלו אורם.. (ישעיהו, י"ג י'). כנראה שמקור השם הוא מסופוטמי ופירושו – אור. שם זה התגלגל מאוחר יותר לשם היווני אוריון. המצרים ראו בו את אוסיריס, נוהג בספינה (קבוצת ארנבת) הנושאת את נשמות המתים. אחד מהפתחים היוצאים מחדר הקבורה בפירמידה הגדולה של ח'ופו מצביעה לכיוון בו מצויה קבוצת אוריון בשמים, זאת כדי שתוכל לאסוף את נשמת פרעה. גם המיקום של שלוש הפירמידות הגדולות ביחס לנהר הנילוס דומה מאוד למיקום שלושת כוכבי החגורה של אוריון ביחס לשביל החלב.

הבבלים ראו בגילגמש את הגיבור הלאומי שלהם ומיקמוהו בשמים בקבוצת הכוכבים של אוריון. גילגמש, עוטה עור האריה, נלחם בשור השמימי (קבוצת שור) המצוי ממערב ומצפון לקבוצת אוריון ומאיים עליה בקרניו. גילגמש יצא למסע ארוך בעקבות מותו של חברו אנקידו בחיפוש אחר האלמוות והעלילה היא בסיס לסיפורים מיתולוגיים אחרים כגון הגן של סידורי, סיפור המבול המסופר על ידי אוטנפישתים, הנחש ועץ החיים ועוד. עלילות גלגמש התגלגלו כנראה לעלילותיו של הרקולס.

הגיבור היווני שאת שמו נושאת הקבוצה היה אף הוא, כגילגמש, בן אלים. יום אחד טיילו זאוס, פוסידון והרמס ברחבי הארץ ובדרכם פגשו באיריֶאוּס שהיה רועה צאן חשוך ילדים. הרועה העני, שלא ידע את זהות שלושת הולכי הרגל, הזמין אותם לביתו ושחט את השור היחיד שהיה לו, כדי להגישו לאורחיו כמנהג הכנסת האורחים שרווח ביוון בימים ההם. לאחר שסעדו את לבם, שאלו שלושת האורחים את מארחם העני אם יש בלבו משאלה כלשהי, והלה השיב להם שרצונו בבן. שלושת האלים יעצו לו לקבור את נבלת השור שהגיש להם באדמה, ומשעשה כן, נאספו שלושתם סביב הנבלה והטילו בה את מימיהם בצוותא. מקץ תשעה חודשים נולד אוריון (ככל שייראה הדבר מוזר, המילה היוונית "אוריון" [Orion] מקבילה למילה Urine שמשמעותה שתן. שמו של הגיבור הגדול נובע אפוא מהמילה שתן). לפי שאוריון נולד מנבלת השור שהיתה קבורה באדמה, יש הרואים בגאיה, האדמה, את אמו. מותו של אוריון נגרם בגלל העקרב ולכן, שמיקם זאוס את אוריון ואת העקרב בשמים, הקפיד למקמם כך שכשהעקרב זורח אוריון שוקע ולהיפך. לפי המיתולוגיה אוריון גם רדף את הפליאדות המצויות מצפון לו, בתחומי קבוצת שור (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

השבוע נסקור את כוכבי הקבוצה ובשבוע הבא כמה מהערפיליות המעניינות המצויות בה. כאמור, קבוצת אוריון מצויה בימים אלה של סוף החורף בדיוק מעל האופק הדרומי. לזיהוי קבוצת אוריון בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה. החלק העיקרי של הקבוצה הוא המלבן שקודקודו הצפון מזרחי הוא הכוכב העל-ענק ביתאלג'וז המצוין באות היוונית a. מאז הסרט המצליח בשם זה יש המבטאים את שמו כביטלג'וז, אך מקור השם הוא בערבית ומשמעותו בית השחי של הענק (באט אל-ג'אוזה). בספרים עבריים ישנים אפשר למצוא את השם בית האגוזה. זהו העל-ענק האדום הקרוב ביותר לשמש ומרחקו מוערך בכ-430 שנות אור. עצמת אורו הנראה גבוהה כמעט פי 10,000 מעצמת אורה של השמש אך רוב הקרינה של הכוכב היא בתחום התת-אדום. הכוכב גם משנה את קוטרו כשהוא מתכווץ ומתפשט בזמן  מחזור ארוך שנמשך 2100 יום בממוצע. בעת המינימום, קוטרו של הכוכב הוא 750 פעם קוטר השמש וכשהוא מתפשט, קוטרו עשוי לגדול בכ-60%!  מסביב לכוכב הענק יש מעטפת אבק ובה התגלו גם עקבות של מולקולות מים על ידי פליטה של קרינת מיקרו (מייזר). מעטפת האבק האופפת את הכוכב משתרעת למרחק הגדול פי 10 לערך מקוטרו.  מסתו של מפלץ זה היא כ-20 מסות שמש וכוכבים מסוג זה יסיימו את חייהם בהתפוצצות סופר נובה. אם אכן זה יקרה באלפי השנים הבאות, זו תהיה ההתפוצצות הסופרנובה הקרובה ביותר לכדור הארץ בהיסטוריה הכתובה, והכוכב המתפוצץ ייראה לנו בהיר פי 100 ויותר מהירח המלא. צבעו האדום-כתום של ביתאלג'וז נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים.  ביתאלג'וז הוא הכוכב הראשון שפניו צולמו על ידי טלסקופ החלל של האבל, הודות לגודל הזוויתי שלהם הגדול יחסית. על פניו של ביתאלג'וז נתגלו כתמי שמש ענקיים, שגורמים לשינויים קלים בבהירותו. 

הקודקוד השני של המלבן, הקודקוד הדרום מערבי, הוא הכוכב ריגל המצוין באות היוונית b, אף-על-פי שבהירותו גדולה יותר מזו של ביתאלג'וז המצוין באות a. יתכן והסיבה היא לעמעום אורו של ביתאלג'וז בגלל מעטפת האבק המתפשטת ממנו. מקור השם מערבית: ריג'ל אל-ג'אוזה אל-יוסרה – הרגל השמאלית של הענק. בניגוד לביתאלג'וז האדום, ריגל הוא כוכב ענק כחול, חם ולוהט.  אף על פי שהכוכב מסיבי, אפילו יותר מביתאלג'וז, ומסתו מעורכת בכ-40 מסות שמש, הוא קטן יותר; קוטרו מוערך "רק" בכ-70 פעם קוטר השמש. הסיבה היא שריגל צעיר הרבה יותר מביתאלג'וז, שהוא כוכב זקן שהתנפח, בעוד שריגל מצוי רק ב"תחילת דרכו". עצמת אורו הנראה גדולה פי 40 אלף מעצמת אורה של השמש וזאת למרות שחלק ניכר מהאנרגיה שלו נפלט בתחום העל-סגול. צבעו הכחול נובע מהטמפרטורה הגבוהה של פניו – כ-20 אלף מעלות – הגבוהה פי 6 מזו של ביתאל'גוז. מרחקו של ריגל מהשמש 770 שנות אור. מי שמצויד בטלסקופ איכותי יכול לראות שבמרחק זוויתי קטן מריגל מצוי כוכב נוסף. זוהי למעשה מערכת של שני כוכבים הנראית ככוכב אחד שמהווה יחד עם ריגל מערכת של שלושה כוכבים.

כוכבי החגורה.

החגורה של אוריון היא הצורה הבולטת ביותר בקבוצה. שלושת הכוכבים הבהירים האלה יוצרים קו ישר של כוכבים, במרווחים שווים זה מזה, ולפיכך היו מוקד להתעניינות בעולם העתיק, והקדמונים התייחסו אליהם כיחידה אחת. הערבים כינו אותם בשם כולל וחרגו ממנהגם לכנות כוכבים באופן פרטני. הם הכירו אותם כ-אל-נָסָק, הָקַו או הגדר, ולאחר מכן אל-נִיגָ'ד, החגורה, וכן אל-אָלקָאט, שם שמציין שורה של אגוזים מוזהבים. בנוסף לכך ראו הערבים בשלושת כוכבי החגורה את חוליות הגב של הענק וכינו אותם פָקָ'ר אל-גָ'אוּזָה. שלושת הכוכבים (ממערב למזרח) הם: מינטקה (החגורה בערבית), אל נילם או אל-נית'ם (הנזם של החגורה, בערבית) ואל ניטק – אזור החלציים. שלושתם ענקים כחולים חמים מאוד. אלניטק מצוי במרחק של 920 שנות אור ומאיר בעצמה של 8300 שמשות. אל-נילם מצוי במרחק של 1300 שנות אור ומאיר בעצמה של 30 אלף שמשות. הכוכב השלישי, אל-ניטק מצוי מרחק של 800 שנות אור מהשמש ויש לו כוכב מלווה. שני הכוכבים סובבים סביב מרכז כובד משותף אחת ל-1500 שנים ונדרש טלסקופ טוב להבחין בהם. מצפון מזרח לכוכב מצויה ערפילית ההמבורגר ומדרום לו ערפילית ראש הסוס, אותן נסקור בשבוע הבא. אם נמשיך את כוכבי החגורה לכיוון מזרח (שמאלה) נגיע אל הכוכב סיריוס, כוכב השבת הבהיר ביותר בשמים המצוי בקבוצת הכלב הגדול, אחד משני הכלבים של הצייד אוריון (השני הוא הכלב הקטן המצוי מצפון לכלב הגדול).

מדרום לאל-ניטק מצויים שלושה כוכבים נוספים היוצרים שורה קטנה וחיוורת יותר מכוכב החגורה, שיחד אם כוכבי החגורה וכוכב נוסף ממזרחה יוצרים את חץ הצפון המוכר לנו משיעורי הניווט, אם כי לא ממש מומלץ למצוא את הצפון המדויק לפיו.  מי שיביט בעין אל השורה הקטנה יבחין שהכוכב המרכזי בה מטושטש. אין מה לרוץ לרופא העיניים – זוהי הערפילית הגדולה באוריון שאותה נסקור בהרחבה בשבוע הבא.