עמוד הבית
מי אנחנו
פורומים ורשימת תפוצה
אלמנך שמי ישראל
אסטרו-לאב
ציוד לצפייה בשמיים
בנה במו ידיך
חדשות ומאמרים

 

חדשות ומאמרים

 

קבוצות הכוכבים - מיתולוגיות, הסברים, תצפיות

 

 

מערכת השמש

ציוד ותצפיות

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה

שונות

עבודות גמר

קבוצות הכוכבים

הלוח העברי, חגים ומועדים
גלרייה
 
 

האצן ברועה הדובים

מאת: ד"ר יגאל פת-אל 

לפני שבועיים צפינו במזל בתולה, המזל המשויך לחג הקציר. הכוכב הבולט בקבוצה הוא ספיקה – שיבולת בעברית. היום אתמקד במזל המצוי ממערב לבתולה. זהו מזל אריה המוכר לנו בזכות דייר מפורסם המתגורר בו בשנה האחרונה וכן דייר חדש, זה עתה הגיע. הדייר הוותיק הוא כוכב הלכת שבתאי והדייר החדש הוא כוכב הלכת מאדים שהגיע אל קבוצת אריה לאחר שבילה בתחומי קבוצת סרטן.  קבוצת אריה מצויה מעל האופק המערבי (ראו מפה), מיד לאחר שקיעת השמש ותום הדמדומים וקל לזהותה הודות למאדים ושבתאי המצויים בה, שהם גרמי השמים הבהירים ביותר באזור זה של השמים. 

קבוצת אריה היא אחת מקבוצות השמים העתיקות יותר, אולי בגלל שצורתה אכן מזכירה אריה. האריה נראה כסימן שאלה הפתוח כלפי מערב וטרפז כוכבים שקצהו פונה מזרחה. צורה זו של האריה הרובץ על גחונו מזכירה מאוד את הספינקס ולא בכדי. קיימת סברה שהספינקס נבנה בהשראת קבוצת אריה שבימים ההם ציינה את בוא הקיץ. 

קבוצת אריה היתה קבוצה חשובה מאוד לקדמונים. לפני כ-4000 שנים, היה הכוכב הראשי בקבוצה – רגולוס – ממוקם בנקודה שבה היתה השמש ביום הארוך בשנה, בשיא הקיץ. באותה תקופה היו מצויים כוכבים בולטים נוספים בנקודות בהם שהתה השמש בימי השוויון והחורף – הכוכב אלדברן בקבוצת שור היה מצוי בנקודה שבה השמש שהתה בעת שוויון האביב,  הכוכב אנטרס בקבוצת עקרב, היה מצוי בנקודה שבה השמש שהתה בעת שוויון הסתיו, וקבוצת דלי, היה מצוי בנקודה שבה השמש שהתה בעת היום הקתר ביותר בשנה בשיאו של החורף. בקבוצה זו לא היה כוכב בהיר משלה והכוכב הבהיר ביותר הקרוב לנקודה שבה שהתה השמש ביום הקצר ביותר היה הכוכב אלטאיר בקבוצת נשר. ארבעת הכוכבים האלו היו קרויים: הכוכבים המלכותיים. במיתולוגיות רבות מוזכרות מפלצות המורכבות מארבעת החיות האלה – האריה, הנשר, העקרב (או נחש) והשור. במיתולוגיה היוונית זו היתה הכימרה שראשה ראש אריה ומגבה מזדקר ראש של עז (שור), גופה גוף אריה וזנבה זנב עקרב. נשימתה היתה להבת אש. 

באזור הסהר הפורה היה היצור המיתולוגי המכונף בעל רגליים אחוריות של עיט, ראש וחזה של אריה, קרני שור וזנב עקרב, שסימן את ארבעת העונות. גם בספר יחזקאל יש יצור דומה - : ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל-הימין לארבעתם ופני-שור מהשמאול לארבעתן ופני-נשר לארבעתן (יחזקאל, א, י'). כנראה שבספר יחזקאל הוחלף העקרב בדמות אדם שמסמל את קבוצת נושא הנחש הגובלת בעקרב. 

כאמור, הכוכב הבולט בקבוצת אריה הוא רגולוס. כוכב זה מצוי השבוע בין מאדים המצוי ממערב לו ובין שבתאי המצוי ממזרח. הגוון של הכוכב הוא כחול והוא מהווה ניגוד יפה לגוון האדום של מאדים ולגוון הכתום-צהוב של שבתאי. כפי שראינו בשבוע שעבר, צבעם של הכוכבים מעיד על הטמפרטורה של פניהם (כוכבי הלכת יוצאים מכלל זה כיוון שאורם הוא אור השמש המוחזר מפניהם וצבעם קשור רק למבנה פני השטח שלהם) – רגולוס הוא כוכב חם שטמפרטורת פניו גבוהה מ-12 אלף מעלות (כפליים מזו של השמש שלנו) וקוטרו גדול מקוטר השמש פי 3.5 בערך. לו היה מצוי במקומה של השמש, היה רגולוס מאיר בעצמה של 130 שמשות. שמו נגזר מהמילה רקס, שמשמעותה כביר. הערבים קראו לו ק'לב אל-אסד שפירושו – לב האריה. סמוך מאוד לרגולוס מצוי זוג כוכבים – שני אלה הם כוכבים קטנים וקרים מהסוג הקרוי – ננסים אדומים וכתומים. הם קטנים מהשמש שלנו וקרים ממנה. אחד מהם נראה גם בטלסקופ קטן אך יש צורך בטלסקופ גדול יחסית כדי להבחין בשני.  שני הננסים סובבים סביב מרכז כובד משותף אחת ל-2000 שנים. כל שלושת הכוכבים – רגולוס והזוג  – מצויים במרחק של 77 שנות אור מהשמש, הם נעים באותו כיוון ביחס לשמש ואנו מסיקים כי יתכן ומדובר במערכת אחת בת 3 כוכבים שבה זוג הננסים מקיף את רגולוס.  

מעל רגולוס, מצפון לו, במקום בו סימן השאלה של דמות האריה מתעקל מערבה, מצוי הכוכב   g באריה הקרוי בשם ג'בה, שם שמקורו במילה הערבית אל-ג'בה, המציינת את קדמת (מצח) האריה. כוכב זה הוא בעל עניין לחובבים שיש ברשותם טלסקופ איכותי . הכוכב, שנראה בעין ואפילו במשקפת קטנה ככוכב בודד, הוא למעשה מערכת של שני כוכבים צמודים שאפשר לראותם מופרדים בהגדלה של x100. שני הכוכבים המרכיבים את המערכת הם ענקים כתומים גדולים, כל אחד מאיר בעצמה של 200 שמשות, אך הם מרוחקים מאיתנו 126 שנות אור. שני הכוכבים סובבים מרכז כובד משותף אחת ל-620 שנים והמרחק ביניהם גדול לערך פי 100 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. מערכות כוכבים כאלה, שמכילות יותר מכוכב אחד קרויות – כוכבים כפולים – והם בעלי עניין רב לבעלי טלסקופים, כיוון שאפשר לצפות בהם גם מתוככי עיר מוארת. לעתים הם כה קרובים שהאתגר הכרוך בהפרדתם גדול (לראותם כשני כוכבים ולא כנקודה אחת) ולעתים הבדלי הצבעים בין שני הכוכבים הוא מרהיב. במערכות המכילות יותר מכוכב אחד, בהן שני הכוכבים כה קרובים, אי אפשר להפריד כלל ביניהם ואנו יודעים כי המערכת מכילה יותר מכוכב אחד רק הודות לניתוח קרני האור המגיעות מהמערכת. 

קבוצת אריה מגיעה לכותרות בדרך כלל במחצית חודש נובמבר, אז ניתך מתחומה מטר המטאורים הקרוי על שמה – מטר הליאונידים (ליאו – אריה). בשנים 1998 עד 2000 נצפו במטר זה מטאורים בקצב של אלפי מטאורים בשעה. לאחר מכן המטר דעך והוא כנראה ישוב לתת תצוגות מרהיבות כאלה כנראה בשנת 2032. תצוגות מרהיבות היו גם בשנים 1799, 1833, 1866 ו-1966. 

מלבד הכוכב הכפול המעניין יש בקבוצת אריה כמה קבוצות קטנות של גלקסיות המצוינות במפה. אפשר לראות את הגלקסיות האלה גם במשקפת שדה גדולה בתנאי שהתצפית נעשית מחוץ לעיר בלילה חשוך ללא ירח. אז הן תיראנה ככתמים חיוורים, המזכירים עננים קטנטנים. קבוצה אחת מכילה 3 גלקסיות – M95, M96 ו- M105  (האות M מציינת את העובדה שהן כלולות בקטלוג של הצרפתי שארל מסייה).  מעט ממזרח להן מצוי צמד נוסף – M65  ו-M66.  כנראה ששתי הקבוצות קשורות ביניהן ומהוות למעשה קבוצה אחת כיוון שכולן מצויות במרחק של 50 מיליון שנות אור מאיתנו. בתחומי קבוצת אריה מצויות גם 3 גלקסיות ננסיות, השייכות לקבוצה המקומית של הגלקסיות עליה נמנית גם שביל החלב שלנו. למרות שאלו הן בין הגלקסיות הקרובות ביותר אלינו, ומרחקן "רק" כמה מיליוני שנות אור, הן כה קטנות ואורן כה קלוש שהן מתגלות רק בקושי רק בצילומים.

מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים